כתבות שאנשים אהבו
חברים ממליצים

להקת המחול מרטה גרהם

שש הופעות בבית האופרה המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב

להקת המחול מרתה גרהם, שמציינת השנהאתהעונה ה-85 להקמת הלהקה,  ממשיכה להופיע ברחבי העולם ומשמרתאתהמורשת של כוהנת המחול האמריקאית. הלהקה תופיע בארץ בשתי תוכניות שונות ובהן יצירות שהפכו כבר למופת בעולם המחול העולמי וכן יצירה מיוחדת שהקדיש היוצר והבמאי הייחודי רוברט וילסון לגרהם.

 

להקת המחול מרתה גרהם היתה הגוף המוביל בפיתוח יצירות מחול בנות זמננו מיום היווסדה בשנת 1926. חזונה של היוצרת הגדולה והחלוצה בתחום המחול המודרני מרתה גרהם, הביא לבמהסגנוןייחודי שהזמן לא פגע בו,סגנוןמחול אמריקאי שהשפיע על דורות של רקדנים ויוצרים ברחבי העולם כולו. גרהם ולהקתה הרחיבואתשפת המחול בן זמננו, שפת תנועה מקורית ועשירה ועיסוק בנושאים בני זמננו, חברתיים ופוליטיים, פסיכולוגיים, ועיסוק במין ומיניות.

להקת המחול מרטה גרהם
להקת המחול מרטה גרהם
« הקודם
הבא »
 

יצירתה של גרהם ועבודתה של הלהקה היו מקור השראה ליוצרים רבים במאה ה-20 וגם במאה ה-21, ביניהם מרס קניגהם, פרל לנג ופול טיילור. הרפרטואר שיצרה גרהם כלל 181 יצירות ובוצע על ידי גדולי הרקדנים: מיכאל ברשיניקוב, נורייב, מרגוט פונטיין ואפילו לייזה מינלי והשחקנית קתלין טרנר.

 

הלהקה הופיעה בלמעלה מ- 50 ארצות ברחבי העולם, בדרום אמריקה, אירופה, אפריקה, אסיה והמזרח הקרוב.

היום ממשיכה הלהקה לשמראתרוחה של מרתה גרהם ויחד עם זאתיוצרת תוכניות מרתקות המציגותאתיצירות המופת של גרהם בשילוב יצירות של יוצרים גדולים בני זמנה או יצירות שהוזמנו על ידי יוצרים שהושפעו מן המורשת שלה.

 

על מרתה גרהם:

מרתה גרהם נולדה בשנת 1884. רק כשהיתה בת 22 החליטה לממשאתהעניין שגילתה במחול באופן מקצועי ונרשמה לבית ספר למחול בלוס אנג'לס. בשנת 1925 הפכה למורה למחול בבית ספר בניו יורק, אז החלהאתדרכה העצמאית ושנה לאחר מכן יסדהאתלהקת המחול שלה.

 

בשנת 1932 יסדה גרהם לראשונה תואר במחול במכללת בניגטון ובשנת 1951 היתה בין המייסדים של מחלקת המחול בבית הספר ג'וליארד בניו יורק.

 

ב 1936 חיברהאתיצירתה החשובהChronicle , שסימנהאתתחילתה של תקופה חדשה באמנות המחול בן זמננו.

גרהם היתה ליועצת האמנותית הראשונה של להקת המחול "בת שבע" עת נוסדה בשנת 1965 על ידי הברוניתבת שבע דהרוטשילד.

 

גרהם רקדה על סוף שנות ה-60 ומאז שחדלה לרקוד עסקה רק בכוריאוגרפיה, היא המשיכה לעבוד עד למותה בשנת 1991 כשהיא בת 96.

 

ב-1998 הכריז המגזין טיים על גרהם כרקדנית המאה וכאחד האנשים החשובים ביותר במאה ה-20.

 

בשנת 2005, מונתה ג'נט אליבר למנהלת האמנותית של הלהקה. אליבר פועלת למצוא קהלים נוספים ורחבים למורשת של גרהם, ומקפידה להזמין יצירות חדשות ברוחה של גרהם ללהקה. אליבר היתה רקדנית ראשית בלהקת מרתה גרהם ורקדהאת התפקידים הגדולים הרבים שהיא יצרה, חלקם נוצרו במיוחד בשבילה. אליבר רקדה בבית הלבן, רקדה לצידו של רודולף נורייב, העמידה בלטים רבים של גרהם ברחבי העולם והופיעה על במות ברודווי, בקולנוע ובטלוויזיה ביצירות של גדולי היוצרים. במהלך הקרירה המזהירה שלה, זכתה אוליבר בשלל פרסים.

 

להקת המחול מרתה גרהם תופיע בתל אביב בשתי תוכניות:

 

תכנית א'

כוללת ארבע יצירות אותן יצרה גרהם במהלך השנים

 

Embattled garden  1958

נוצרה למוסיקה מאתהמלחין קרלוס סורינץ' ולסביבה בימתית שתוכננה על יד הפסל איסמו נוגצ'י. זהו גן העדן של מרתה גרהם, יצירה שהראתה לעולםאת גדולתה וכישרונותיה של גרהם.

 

Chronicle 1936

מוסיקה: וולינגפורד ריגר. תגובתה של גרהם לרשעות ולעליית הפשיזם באירופה. גרהם סירבה להזמנה ליטול חלק במשחקים האולימפיים בברלין 1936 והודיעה שלא תרקוד בברלין - מקום בו חלק גדול מן הרקדנים שלה, שהיו יהודים, אינם רצויים. זו אחת היצירות הבודדות של גרהם העוסקת בפוליטיקה, אין זה תאור ריאליסטי של אירועים אבל הרעיון הוא להעביראת התחושה האוניברסאלית שמלחמה היא טרגדיה.

 

Death and Entrances  1943

מוסיקה: האנטר ג'ונסון. ביצירה זו שהועלתה ביולי 43 רקד לצד מרתה גרהם מרס קנינגהם. היצירה נוצרה בהשראת סיפור חייהן של האחיות הסופרות ברונטה (אנקת גבהים, ג'יין אייר), ייחודה של היצירה הוא בליווי של פסנתרן על הבמה. לגרסה מאוחרת יותר שהועלתה בניו-יורק, יצראת התלבושות אוסקר דה-לה רנטה.

 

Maple Leaf Rag 1990

היצירה האחרונה אותה יצרה גרהם. אתהתלבושות עיצב קלווין קליין והמוסיקה מאת סקוט ג'ופלין. היצירה, מלאת הומור, הפכה במהרה לאחת האהובות על הקהל של גרהם, הרקדנים נכנסים ויוצאים מן הבמה בתנועות פרודיות שלעיתים שמות ללעגאת שפת התנועה שגרהם יצרה בעצמה.

 

 

תכנית ב'

כוללת שתי יצירות בהן אחת של גרהם

 

Appalchian Spring 1944

גרהם הזמינה אתהמלחין האמריקאי יהודי אהרון קופלנד ליצוראת המוסיקה לעבודה זו. גרהם קראה לה "אביב אפלאצ'י" על פי פואמה מאת המשורר הרט קריין, אך קופלנד תמיד קרא לה "בלט למרתה". היצירה, סיפורו של זוג צעיר ביום חתונתו, נוצרה בתקופה בה מלחמת העולם השנייה עמדה בפני סיום והאמריקאיים האמינו בעולם טוב יותר, עתיד מצליח יותר, בו איש ואישה יתאחדו שוב.

 

המוסיקה של קופלנד כוללת נושאים משירי עם אמריקאיים והכוריאוגרפיה של גרהם כוללת נושאים הלקוחים מריקודים עממים.אתהתפאורה עיצב הפסל איסמו נוגוצ'י. זו אחת היצירות האופטימיות ביותר של מרתה גרהם.

 

Snow on the Mesa 1995

בחלקו השני של הערב - יצירתו של הכוריאוגרף/במאי רוברט וילסון, יצירה שהיא מחווה לחייה וליצירתה של מרתה גרהם.  

מוסיקה מאתג'ורג' אנת'נייל, לו האריסון וקולין מקפי.

וילסון, על היצירה: "רק לאחר מותו של אמן אנחנו יכולים לגלותאתהעומק האמיתי והגדול של יצירתו, רק אז ניתן לראותאתהתמונה השלמה של חיים באמנות, עוצמה של נעורים ויכולת גדולה בבגרות, הכעסים והפחדים והחוכמה של הזקנה. נשים מעטות הגיעו לשלמות כזו, מרתה גרהם היא אחת מהן וזה אפשר לה להציג בפנינואתהכאב ואתהעוצמה של הלב האנושי. היא העניקה פנים חדשות וצורה חדשה לתנועות מן המיתולוגיות המשותפות לכולנו".  רוברט וילסון יצראתהכוריאוגרפיה והתפאורה, דונה קארן יצרהאתהלבושות.

 

זו יצירת תיאטרון מחול ב 12 חלקים, בה צורות אבסטרקטיות ותנועות המציגותאתפניה של  אמריקה ומעניקות חיים ומשמעות לעבודה ולחייה של מרתה גרהם.

 

 

 תכנית א':

יום שלישי          1.11.11          בשעה 20:00

יום חמישי          3.11.11          בשעה 20:00

יום שישי            4.11.11          בשעה 13:00

מוצאי שבת       5.11.11          בשעה 20:00

 

 

תכנית ב':

יום רביעי           2.11.11           בשעה 20:00

יום שישי            4.11.11           בשעה 21:00

 

הפקה בישראל

צמח עופרהפקות בע"מ

  מחירי כרטיסים: 149-299 ₪