בוטלו ההופעות של להקת בז'אר לוזאן בישראל

מוריס בז'אר נולד במרסיי שבצרפת, למד בבית-הספר לבלט של האופרה במרסיי ולאחר מכן עם מיטב המורים בפריז ובלונדון. ב-1945 החל לרקוד בלהקת הבלט של האופרה במרסיי ובין השנים 1945 – 1950 היה הרקדן הראשי באינטרנשיונל בלט של מונה אינגלסבי. בין השנים 1951 – 1952 רקד בבלט קולברג ובבלט המלכותי של שוודיה בסטוקהולם. כבר בשנת 1946, עוד בהיותו רקדן ראשי, החל לעסוק בכוריאוגרפיה וניהול אמנותי בלהקת "בלט רומנטיקס". ב-1952 הקים את תיאטרון הבלט של מוריס בז'אר בפריז, ובשנת 1954 ייסד את להקת "בלט הכוכב". הלהקה התפרקה ב-1957 וב-1960 ייסד בז'אר את "בלט המאה העשרים" בבריסל. בשנת  1987 התפרק הבלט ובז'אר התאסלם ועבר ללוזאן שבשווייץ שבה הקים את להקת "בלט בז'אר לוזאן", אחת מלהקות הבלט המפורסמות והמצליחות בעולם.  בין השנים 1971 – 1988 כיהן מוריס בז'אר כמנהלו האמנותי של המרכז לאמנויות הבמה ע"ש ג'ון פ. קנדי.

מתוך "בולרו" של מוריס בז'אר

בשנות ה-60 נודע כמי שתרם תרומה מכרעת לבלט הפרסי כשהופיע בטהרן לפני אשת השח הפרסי, עימה נותר בקשר הדוק במשך השנים.

מוריס בז'אר זכה בפרסים רבים וביניהם: הפרס היוקרתי לכוריאוגרפים שהוענק לו ע"י תיאטרון האומות, מדליית איגוד המבקרים המקצועיים, פרס יוקרתי מ"מחול תבל", פרס איגוד המוזיקאים, ובנוסף זכה להוקרתם של דאנס מגזין, האוניברסיטה החופשית בבריסל ורבים אחרים.

יצירותיו של מוריס בז'אר מבטאות מרד במוסכמות הבלט הקלאסי. תנועת הגוף שבז'אר יצר היא תנועה אוונגרדית שהפכה לאחד מהמרכיבים העקרוניים בבלט הקלאסי. לדוגמה, הוא היה הראשון, בשנת 1955, שליווה את תנועות רקדניו בצלילי מוזיקה אלקטרונית. כשהעלה את יצירותיו בפעמים הראשונות, הצופים נדהמו, ואולם, האוונגארד שיצר מוריס בז'אר כבש את הקהל, ואפילו את הקהל שהכיר בעיקר את המסורת הקלאסית. בדרכו המיוחדת של בז'אר ובסגנונו המיוחד זכו יצירות בלט קלאסיות בולטות לפירוש כוריאוגרפי מהפכני. בין היצירות הללו ניתן למנות את "מפצח האגוזים" לצ'ייקובסקי, אותה העלה לבמה בשנת 2000. הוא העניק ליצירה הקלאסית פירוש אישי לפיו כולה מבטאת מאמציו של ילד להתאחד עם אמו מחדש. עיצוב ההפקה למפצח האגוזים של בז'אר גדוש דימויים ארוטיים, ומאפשר מבט אל הפנטזיות המוזרות של הנער. טיפול מרענן לא פחות העניק בז'אר ל"פולחן האביב" של סטרווינסקי – שבו מתבסס סגנונו הפרימיטיבי על קלאסיציזם. כך גם ב"בולרו" של רוול.

ביצירות אלו וביצירות אחרות, שיתף בז'אר רקדנים רבים, והעניק למופע אופי תיאטרלי. יצירותיו מצטיינות בחשיבה אבסטרקטית, אחרת ואוונגרדית. השפעתו המודרנית של בז'אר על המחול הקלאסי מצאה לה אוהדים רבים בכל רחבי העולם וכוריאוגרפים רבים הלכו בעקבותיו.  תפישתו של בז'אר – שראה במחול תיאטרון – אפשרה לו ליצור טיפוס שונה של רקדן, ויחד עם זאת – קהל אחר למופעים שלו. החלוציות של מוריס בז'אר באה לידי ביטוי מיוחד כאשר להקתו בבריסל היתה הראשונה שערכה שינויים דרמטיים בתלבושות ורקדניה היו הראשונים לעטות על גופם בגדי גוף בצבע העור, ולהופיע כששיערם ארוך ומפוזר. כמו כן היו הפקותיו של בז'אר חלוציות בגלל שמיקם כמה מהן בזירות ספורט ובאחרות ] היה מהראשונים שעסקו בנושאים פוליטיים.

הסיור הנוכחי בארץ
בכל ביקוריו בישראל בז'אר ולהקתו היו למן הרגע הראשון סיפורי הצלחה עצומים בקרב הקהל, הרקדנים ומבקרי המחול.
בסיור הנוכחי תעלה להקת בז'אר לוזאן יצירה אחת של גיל רומן, מנהלה האמנותי הנוכחי של הלהקה, לצליליו של ויאלדי, ושלוש כוריאוגרפיות מופת של מוריס בז'אר:

"ציפור האש" – לצליליו של איגור סטרווינסקי
"בולרו" – למוזיקה של  מוריס רוול
"מה שהאהבה אמרה לו" לפי הלחן של  גוסטב מאהלר.

להקת "בלט בז'אר לוזאן"

הלהקה מונה 60 רקדנים, אנשי צוות טכני ומינהלה. ובראשם עומד גיל רומן, הכוריאוגרף והמנהל האמנותי. הלהקה מגיעה לישראל עם מטען כבד - תפאורות, רקוויזיטים ותלבושות - במשקל של שלושה טון!!!

הרקדנים ב"בלט בז'אר לוזאן" הינם רקדנים  בעלי שם, חלקם שווייצרים והיתר מכל רחבי הגלובוס. בתכנון הרפרטואר של הלהקה ובעיצוב מופעיה נוטלים חלק כוריאוגרפים ויוצרים גדולים וחשובים מכל רחבי העולם.

"בלט בז'אר לוזאן" עטור השבחים מעלה מופעים על הבמות החשובות בעולם. לצד הלהקה פועל בלוזאן שבשווייץ בית הספר היוקרתי למחול "רודה" שמקבל לשורותיו רקדנים מעולים ומוכשרים מכל העולם. ל"רודה" אותו ייסד בז'אר קדמו "מודרה" בית הספר שבז'אר הקים בבריסל, ו"מודרה אפריק" אותו הקים בדקאר שבאפריקה.