תרבותית של מוזיקה וריקוד. המופע מבוסס ברובו על מקצבי הפלמנקו, כגון BULERIAS,SEQUIRIYAS ,TANGOS ו ALEGRIAS, כל אחד מהם בעל אופי ומהירות שונה. טניה וינוקור מתאמת באמצעות המקצבים את ייצוגן של הדמויות השונות. היא רוקדת את כל התפקידים הנשיים בסיפור, כשלצידה שני רקדנים ומלווים אותה נגנים מוכשרים והזמרת ורדית לוסקי, ששרה בספרדית ועברית שירי לדינו ופלמנקו.
הרקדנים שליוו את טניה, אילן מילר רונן חייט ויגאלי יהודה היו מהוקצעים, חדים ומרשימים בנוכחותם. מערכות היחסים המורכבות בין הגברים לכל אחת מהנשים התבטאו בקטעי ריקוד קבוצתיים בעלי עוצמה רבה במיוחד.
טניה וינוקור שאף הייתה המעבדת המוזיקלית של המופע הפגינה יכולת וירטואוזית בנגינתה בכינור, ויכולת זו הוסיפה רבות לחגיגה הצבעונית. המוזיקה הייתה מגוונת הן אינסטרומנטלית והן תוכנית כאשר את הריקוד ליוו, לבד ממקצבי הפלמנקו, צלילי מוזיקה ברזילאית, טנגו ארגנטינאי, לדינו ועוד.
לווידאו ארט היה תפקיד דומיננטי במופע והחיזיון שכלל סרטים וציורים מפורסמים השתלב עם ריקודה של טניה בחזית הבמה. סינקו הינו מופע פלמנקו רב תחומי יחיד מסוגו המביא לבמה אמנות ללא גבולות וללא מסגרות.
